עשרות ואולי מאות אלפים מנחמים בימים אלו את בני משפחות 45 ההרוגים באסון מירון. רבים מבין המנחמים הם אנשים שהזדעזעו מהאסון והחליטו להגיע לנחם את האבלים מבלי להכירם.
מקרים שכאלו מתרחשים למכביר בימים האחרונים, כאשר בין המנחמים גם קבוצות של בני נוער שמגיעים.
אחד המקרים שעליו נודע לאתר לדעת, התרחש לפני יומיים בעת ניחום אבלים אצל משפחת דיסקינד בחיפה, שם יושבים שבעה על בנם שמחה בונים ז”ל.
אל הבית הגיעה קבוצת תלמידים מאחד היישובים הסמוכים לחיפה. הם סיפרו כי מצאו לנכון להגיע אל המשפחה, למרות אי ההיכרות ואולי דווקא בגלל השוני באורחות החיים. “הרגשנו שזה הזמן של ביחד כעם אחד”, הם אמרו.
אולם זה לא היה החלק המרגש ביותר באותו מפגש, אלא דווקא סופו. רגע לפני שעזבו הם ביקשו לדעת מה הם יכולים לעשות למען זכרו של שמחה בונים.
בשלב זה אחת מבני המשפחה סיפרה כי אחד הדברים ששמחה בונים ז”ל היה מקפיד עליה מאוד, זה נטילת ידיים מיד עם הקימה. “הוא אפילו לתינוקת הקפיד ליטול ידיים” סיפרו להם. בשלב זה, החליטו בני הנוער כי הם מקבלים עליהם החלטה טובה ליטול ידיים בקימה.
