יו”ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, דחה את הבקשה למחוק מרשימת המועמדים של ש”ס את שמו של הממונה על המועצה הדתית בחיפה, דרור עמוס, שהוצב במקום השישי ברשימה.
בעתירה נטען כי עמוס לא התפטר בזמן מתפקידו כממונה על המועצה הדתית בחיפה, וכי בשל מעמדו ותפקידו הוא כפוף לתקופת הצינון הקבועה בחוק הבחירות לכנסת לעובדי מדינה ולעובדים מסוימים בגופים ציבוריים.
ארגון עתים שעתרו לוועדת הבחירות טענו כי מועצה דתית היא בגדר “תאגיד שהוקם בחוק”, וכי מי שעומד בראשה הוא עובד ציבור בכיר. עוד נטען כי עמוס מחזיק למעשה בדרגה הגבוהה ביותר במועצה הדתית, ולכן יש לראות בו כמי שנכלל בין בעלי ארבע הדרגות העליונות, שעליהם חלה מגבלת ההתמודדות בבחירות ללא התפטרות במועד הקבוע בחוק.
מנגד, היועצת המשפטית לממשלה סברה כי דין הבקשה להידחות. בעמדה שהוגשה מטעמה נטען כי מועצה דתית אינה “תאגיד שהוקם בחוק” במובן הנדרש לצורך הסעיף, וכי ממונה על מועצה דתית אינו עובד מדינה במובן המקובל. בנוסף נטען כי שכרו אינו נקבע על פי דירוג בשירות המדינה, אלא בהתאם לגודל הרשות המקומית ולהיקף המשרה. גם עמוס וסיעת ש”ס טענו כי אין להחיל עליו את הוראות הצינון, בין היתר משום שתפקידו אינו משויך כלל לסולם דרגות.
בהחלטתו קבע סולברג כי כדי שמועמד ייכלל במסגרת האיסור הקבוע בחוק, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: עליו להיות עובד מדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק, ובנוסף דרגתו צריכה להיות אחת מארבע הדרגות העליונות בסולם דירוג רלוונטי. סולברג הדגיש כי הפסיקה מחייבת פרשנות מצמצמת ודווקנית של המגבלות על הזכות להיבחר, בין היתר בשל חשיבותה של זכות זו ובשל הצורך בוודאות ברורה עבור מועמדים המבקשים להתמודד בבחירות.
במקרה הנוכחי נקבע כי תפקיד הממונה על מועצה דתית אינו משויך לסולם דרגות כלשהו, וכי שכר הממונה נקבע בהתאם לגודל הרשות המקומית ולהיקף משרתו. לפיכך, קבע יו”ר ועדת הבחירות, לא מתקיים התנאי הנוגע לדרגה, ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. לאור מסקנה זו, סולברג אף קבע כי אין צורך להכריע בשאלה הנוספת, האם עמוס נחשב “עובד מדינה” או עובד של “תאגיד שהוקם בחוק”.
