עבודה אסטרטגית חדשה של מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, שנערכה באמצעות חברת BDO, ממפה את צורכי משק הדלק בישראל עד שנת 2040 ומציעה שורה של צעדים לחיזוק הביטחון האנרגטי לאורך כל שרשרת האספקה – מהייבוא והנמלים, דרך האחסון וההולכה ועד ליכולת הזיקוק המקומית • על רקע לקחי המלחמות האחרונות והטלטלות הגיאו-פוליטיות בעולם, העבודה קובעת כי הסתמכות על ייבוא תזקיקים בלבד אינה מספקת מענה מלא בשעת חירום וכי יש חשיבות לשימור יכולת זיקוק עצמאית בישראל • בין ההמלצות: פינוי בז”ן מחיפה והקמת בית זיקוק היברידי בדרום, הגדלת מלאי תפעולי לחירום, הרחבת תשתיות ההולכה, האחסון והפריקה וחיזוק נקודות הכניסה של דלקים לישראל
שר האנרגיה והתשתיות וחבר הקבינט, אלי כהן: ״משק האנרגיה תפקד ללא דופי לאורך כל המלחמה, ולמרות פגיעות במתקנים אסטרטגיים לא היה חסר לא חשמל, לא מים, לא דלק ולא גז. כחלק מלקחי המלחמה, אנו מכינים תכנית שתבטיח את חיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים.״
מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום עבודה אסטרטגית מקיפה לעיצוב משק הדלק של ישראל עד שנת 2040. העבודה, שבוצעה באמצעות חברת BDO, ממפה מחדש את צורכי משק הדלק ומגבשת מתווה להגברת היתירות והביטחון האנרגטי של ישראל בשגרה ובחירום. במסגרת העבודה נותחו המגמות בישראל ובעולם, לקחי המלחמות האחרונות, השינויים הגיאו-פוליטיים והכלכליים וכן השינויים הצפויים בביקוש ובשוק האנרגיה.
בעבודה מוצג הצורך ביצירת יתירות לאורך כל שרשרת הערך של משק הדלק – החל ממקורות הייבוא ונקודות הכניסה בנמלים, דרך מלאי ואחסון, זיקוק מקומי ועד לתשתיות ההולכה והניפוק.
העבודה נשענת על ארבעה עוגנים מרכזיים: חיזוק הביטחון האנרגטי והגדלת היתירות; שמירה על יוקר המחיה ומניעת התייקרות יחסית של מחירי הדלקים בישראל; הפיכת משק הדלק למנוע לצמיחה כלכלית תוך מימוש היתרונות היחסיים של ישראל; וקידום היעדים הסביבתיים, ובראשם פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה והיערכות לדלקי העתיד.
אחת המסקנות המרכזיות שעולה מהדברים היא כי גם בעשורים הקרובים ימשיך משק הדלק להיות תשתית חיונית למשק הישראלי. לצד המעבר המואץ לתחבורה חשמלית ולאנרגיות מתחדשות. דלקים נוזליים ימשיכו לשמש את התחבורה, התעופה, התעשייה, מערכת הביטחון ומערכי החירום, וכן ישמשו גיבוי למשק החשמל במקרה של מחסור או שיבוש באספקת הגז הטבעי.
שימור יכולת זיקוק מקומית – והעתקת בז”ן לדרום
על בסיס לקחי המלחמות והתרחישים שנבחנו, העבודה מצביעה על כך שהסתמכות על ייבוא תזקיקים בלבד מייצרת סיכון עודף לביטחון האנרגטי. ייבוא נפט גולמי, לצד יכולת זיקוק מקומית, מאפשר לישראל גמישות בייצור סל הדלקים בהתאם לצורכי המשק והמערכת הביטחונית ומקטין את התלות בזמינותם של מוצרים מסוימים בשוק העולמי.
בהתאם לכך, התוכנית ממליצה לשמר את יכולת הזיקוק בישראל, תוך מימוש החלטת הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. המתווה המוצע הוא פינוי-בינוי של בז”ן והקמת בית זיקוק היברידי בדרום הארץ, שיותאם גם לייצור דלקי העתיד, ובהם SAF וביודיזל. המהלך נועד לשלב בין פינוי התעשייה ממפרץ חיפה, חיזוק הדרום ושמירת העצמאות והיתירות האנרגטית של ישראל.
העבודה מצביעה גם על שינוי משמעותי בכדאיות הכלכלית של המהלך לעומת הערכות קודמות. לפי הניתוח, במקום תשלום פיצוי לבז”ן וסגירת יכולת הזיקוק, ניתן להשאיר את המקורות הכספיים בתוך משק האנרגיה הישראלי ולהשתמש בהכנסות הצפויות ממס הפחמן כמקור למימון פינוי-בינוי והקמת בית הזיקוק בדרום. על פי העבודה, עלות ההעתקה מוערכת בכ-5–6 מיליארד דולר, בעוד שהערך הנוכחי של תקבולי מס הפחמן למדינה מוערך בכ-9 מיליארד דולר.
יתירות לאורך כל שרשרת האספקה
לצד שימור הזיקוק המקומי, התוכנית מציעה שורה של צעדים משלימים שנועדו למנוע מצב שבו כשל בנקודה אחת בשרשרת האספקה פוגע ביכולת לספק דלקים למשק. בין היתר, מומלץ לקבוע מדיניות מלאי ואחסון בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, להרחיב את תשתיות הולכת הדלקים, לחזק את תשתיות הפריקה והאחסון של גפ”מ ולהגדיל את החיבוריות באמצעות פיתוח נקודות כניסה נוספות למשק הדלק הישראלי.
מטרת המתווה היא להבטיח כי גם בתרחישים המשלבים אירוע ביטחוני בישראל עם משבר משמעותי בשרשרת האספקה העולמית, למדינת ישראל יהיו מספר חלופות לקבלת דלק, אחסונו, ייצורו והעברתו לצרכנים ולמערכות החיוניות.
במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי העבודה מהווה בסיס לגיבוש מדיניות משק הדלק לשנים הבאות, וכי המלצותיה ייבחנו ויקודמו מול כלל גורמי הממשלה והתשתית הרלוונטיים, במטרה להבטיח משק דלק יציב, תחרותי ובעל יתירות גבוהה – בשגרה ובחירום.
בת שבע אזיקרי אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: “משק הדלק בישראל נמצא היום בנקודת מפנה משמעותית – לראשונה מזה שנים, אנו מניחים תשתית אסטרטגית ארוכת טווח, שתאפשר לנו לתכנן את צורכי המשק עד שנת 2040 ולבנות מראש את החוסן והיתירות הנדרשים לעשורים הבאים. גיבוש המסגרת יאפשר להיערך באופן מיטבי ולתת מענה לא רק לצורכי השעה. העבודה שאנו מפרסמים היום היא צעד משמעותי בבניית משק דלק יציב, גמיש ויתיר עד שנת 2040. המציאות הביטחונית והגיאו-פוליטית של השנים האחרונות המחישה לנו באופן חד כי עבור ישראל, שהיא ‘אי אנרגטי’, ביטחון אנרגטי מחייב יתירות לאורך כל שרשרת האספקה – ממקורות הייבוא ונקודות הכניסה, דרך המלאים והאחסון, ועד לתשתיות ההולכה וליכולת הזיקוק המקומית.
כעת אנו עוברים משלב התכנון לשלב המימוש. כחלק ממסקנות העבודה, בימים אלה מתכנס צוות בין-משרדי לבחינת הקמת רשות דלקים יציבה, שתאפשר להוציא את התכנית לפועל באופן מהיר, יעיל ומתואם, ולייצר אחריות מערכתית ארוכת טווח של משק הדלק בישראל, במטרה להבטיח שגם בעשורים הבאים, ובמיוחד בשעת חירום, שלמדינת ישראל יהיה משק דלק חזק, יציב ועמיד הרבה יותר.”
