חבר מועצת העיר מיכי אלפר, השתתף בדיון בוועדת הפנים של הכנסת, שם הציף מספר סוגיות סביב המיגון בשכונת הדר בעיר, והצליח להותיר בהלם את השומעים.
בפתח דבריו אמר “אהיה פחות פוליטי קורקט, 54.6% מתושבי שכונת הדר זה ילדים, ו-20% הם מבוגרים. זאת אומרת, יש פה קרוב ל-80% אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה בסיכון גבוה, בעיית התניידות כזו או אחרת. שכונת הדר זקוקה להתחדשות עירונית גם בחירום וגם בשגרה. שכונת הדר נבנתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת או קודם לכן. הבניינים מאוד מאוד ישנים, כמעט לא ראויים למגורים. אני, רעדה לי היד כשהביאו לי (כשהיה יו”ר ועדת תכנון בניה) מדי שבוע ערימה כזאת ככה, תחת ‘מבנים מסוכנים’. הייתי מוציא מהנדס נוסף לכל מבנה, כי ידעתי שאני משית נזק אדיר על הדיירים. פעם זה טיח מתקלף ופעם זו סכנה אמיתית. וכל חתימה כזאת מקשה על מכירת נכס, רכישת נכס, מכניסה דיירים שגם ככה, מבחינה סוציו-אקונומית, הם מתמודדים עם קושי, מכניסה אותם להוצאות של שיקום המבנה”.
אלפר הבהיר: “המבנים הללו, פג זמנם, הם פשוט לא בתים שראויים למגורים. אני היום הולך לייעץ כחבר ועדה מקומית לאנשים, עולה אליהם הביתה. בשבוע שעבר קבעתי עם מישהו לי, רוצה לבנות ממ״ד, ואמר לי, תשמע, אין פה שום מקום לבנות איזה, תבוא לעזור לי. באתי, ולפני שנכנסתי לבניין הוא התנצל שהוא הביא אותי, כי עליתי 64 מדרגות להגיע למפלס כניסה של המבנה”. “המבנים האלה לא מתאימים לתנאי מגורים של המאה ה-20. פשוט לא מתאים. סוגיית השימור היא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה”.
“בשכונת הדר המרווח הצידי בתבע הוא 3 מטר. אין לך שום אפשרות לבנות, לא ימינה, לא שמאלה, כשאתה בונה ממ״ד זה עד קו אפס. השכונה הזאת לא יודעת להיכנס להקלה של הממ״ד בהליך רישוי. עכשיו, אחרי התיקון שעשו, שיאפשר ממ״ד עד מטר מקו מגרש בהליך רישוי בשכונת הדר, הולכים לוועדה מקומית, עושים פרסום, מפרסמים הקלה, מחכים שנתיים. לא יכול להיות שנקבל 250 מבנים, 400, 300 ומשהו מבנים ו-256 מהם לשימור. צריך לקחת עשרה מבנים עם איזשהו מונומנטים משמעותיים לשימור, על צירים מרכזיים, לשמר אותם, להשקיע בהם כסף, להפוך אותם למבנים לשימור אמיתיים ולשחרר את התושבים שם לחייהם. לא יכול להיות שכונה כל כך מוזנחת. הכול שבור. עשיתי תוכנית אב לשקם את השכונה הזו, לא הצלחנו להעביר את התקציבים הללו בוועדת כספים. טיפלנו בשישה או שבעה רחובות. השכונה ישנה, שבורה, מדרכות לא ראויות להליכה, בתים מתקלפים, בטון נושר, חלקם תחת מבנה מסוכן, ולדבר על שימור זה ניתוק מהמציאות”.
“כל העיר מטופלת תחת האירוע של התחדשות עירונית. היינו שיאני התחדשות עירונית במדינת ישראל, היינו מקום רביעי בתמ״א 38. זה לא עובד בשכונת הדר. שזה יעבוד בשכונת הדר, זה רק במסגרת ניוד זכויות. יש תהליך כזה, שהתחלתי אותו בקדנציה הקודמת, פשוט צריך רצון. והשאלה למה הגענו לפה ולא פתרנו את זה בחיפה, לא נעים לי לקלקל את החגיגה, זאת סוגיית הרצון. אם לא יהיה רצון ברשות המקומית, זה לא יקרה”. “אין לנו ציפייה שזה יקרה במשמרת הנוכחית בעיריית חיפה, לצערי. אני מחזיק פה בקשה שהגשתי בתחילת דצמבר, בנוגע לפערי מיגון משמעותיים, קעל פי פקודת העיריות, הרשות המקומית מחוייבת להעביר לי כל חומר שאני מבקש. עדיין לא קיבלתי תשובה באילו בתי ספר מתבצע או קיים תכנון לביצוע מיגון. עד עכשיו לא קיבלתי תשובה. אתם יודעים למה לא קיבלתי? כי אין בית ספר אחד בשכונת הדר שקיבל מיגון. אפילו לא אחד בשביל מראית עין. אז אני אומר בצער, הסוגיה הזאת לא יכולה לדון בחיפה, לצערי היא צריכה לעלות לירושלים ולדון כאן בכנסת מכיוון שישנה בעיה אמיתית. יש בעיה של חוסר רצון. אם יהיה רצון, הכול יכול להיפתר”.
