ועדת הפנים של הכנסת מסיימה לפני זמן קצר דיון מיוחד בנושא מצוקת המיגון בשכונת הדר בחיפה, זאת ביוזמת חבר מועצת העיר אבריימי שטרן, ובקידום ח”כ פרוש. הדיון מתמקד בחוסר המיגון הקיים כיום בשכונה, והפתרונות האפשריים שניתן לגבש כדי להתמודד עם הסכנה לתושבים.
בנייר עמדה של חברת ‘אורטק’ נכתב כי פערי המיגון בשכונת הדר בעיר חיפה, הינם מיקרוקוסמוס לאתגרי המיגון של העורף הישראלי בכללותו. בדומה למאפייניה של שכונת הדר, חלק משמעותי ממבני המגורים שאינם ממוגנים, הינם מבנים ישנים בהם אין היתכנות הנדסית למיגון באמצעות בטון מזוין (בניית מקלט, ממ”ד, ממ”ק), או ליישום התוכניות הממשלתיות – תמ”א 38 ופינוי בינוי- בשל היעדר אינטרס כלכלי ליזם.
על מנת לספק מיגון גם למבנים אלו, קבע פיקוד העורף חלופת מיגון תקנית המוגדרת כ”שיפורי מיגון”, במסגרתה ממגנים בשיטות שאושרו על ידו את אחד החללים הפנימיים במבנה. נכון להיום ולאחר שביצע סדרת ניסויים אישר פיקוד העורף שש שיטות שונות שהוגדרו כ”שיפורי מיגון” תקניים. על אף שמדובר במיגון תקני ומאושר, המהווה חלופת מיגון בלעדית למבנים רבים, בהם לא ניתן לבנות מרחב מוגן מבוטן, נעדרת היא מכלל תוכניות התמריצים הממשלתיות לעידוד מיגון העורף.
החרגת שיפורי המיגון מתוכניות התמריצים הממשלתיות מציבה מיליוני אזרחים, ובכלל את תושבי שכונת הדר, המתגוררים במבנים שאינם ברי מיגון מבוטן בפני שוקת שבורה, תוך הנצחת פערי המיגון הגדולים בעורף הישראלי והעמדתם בסיכון חיים פשוטו כמשמעו. זאת בזמן שישנה חלופת מיגון מאושרת על ידי פיקוד העורף ומוכחת למקרים הללו ממש. לאור האמור ובמטרה לעודד את מיגון ביתם של כלל אזרחי ישראל ובכללם של תושבי שכונת הדר, נבקש מהוועדה להורות למשרד הבטחון להעביר לה לאלתר נתונים אודות מספר המבנים נעדרי ההיתכנות למיגון באמצעים קונבנציונליים.
במהלך הדיון התייחס חבר המועצה אבריימי שטרן, שהיה מיוזמי הדיון, למצב בהדר. לדבריו: “הנושא הזה של פינוי-בינוי עומד בנפשי, גם כתושב הדר, אני חושב שאני חבר המועצה היחיד שגר בהדר, ראינו מה קרה במלחמה האחרונה, וזה נתן לנו עדות חזקה למה אנחנו צריכים להתעורר מוקדם. הבעיה העיקרית זה של יחס מחיר נמוך למטר מרובע, שלא מביא יזמים למהר לעשות את המהלך של הבנייה, ויש עוד אתגרים שונים בעיר חיפה כדי לקדם דבר כזה”.
“הרבה שאלו אותי למה אתה מגיע לוועדה בכנסת, אז התשובה שלי היא פשוטה. כי אני חושב מתוך הכרותי את הנפשות הפועלות בעיריית חיפה, אני מכיר את ידידי הרב מיכי אלפר שכיהן בעבר כיושב-ראש ועדת תכנון ובנייה, כמה הוא ניסה לקדם את זה, ואני מכיר גם בשנה וחצי האחרונות את סגנית ראש העיר שרית גולן, שבאמת, איך אומרים, עושה את מה שהיא יכולה ומנסה לקדם, אבל אני חושב שהאירוע הוא קצת אירוע גדול על עיריית חיפה, חייבים פה את המדינה, ולכן הגענו לפה”.
“הנושא הזה, גם נקודה קטנה שדיברו על שימור, האירוע של שימור הוא אירוע. אנחנו כבר ראינו בערים אחרות שידעו לפתור שימור עם פינוי-בינוי נכון. שכונות הדר, שהיא שכונה עם 40,000 תושבים, מכלל המגזרים במדינה, ואחת השכונות, הייתי אומר, הכי הטרוגניות, חרדים, ערבים, חילונים, כל הצבעים, ולכן אני חושב שזו לא בעיה רק שלי, רק בעיה של הקהל שלי. מאז שהעלינו את הדיון התחלתי לקבל פניות מכל כך הרבה גורמים בהדר, שהבנתי שהבעיה היא ממש לא בעיה של מגזר, היא בעיה של שכונה, היא בעיה של עיר”.
הדר היא שכונה ותיקה, ייתכן הוותיקה בעיר, ויש שם מבנים של מעל 140-150 שנה, ולעשות התחדשות בניינית, שכמו שניסו לדחוף הרבה שנים בהדר, הוא לא פתרון, היות שהנושא של התחדשות בניינית צריך מטר, צריך שטח בתוך המגרש, לעשות ממ״דים, זה מענה למעט מאוד מבנים. לתת מענה אמיתי זה אך ורק פינוי-בינוי, להערכתי ולהערכת הרבה אנשי מקצוע שאני דיברתי איתם בשנה האחרונה.
בדבריו הוא גם הזכיר את המלחמה האחרונה שבה 12 ימים חיפה ספגה מספר טילים, וזה בנוסף למלחמת לבנון השניה ב-200 שבה העיר הייתה מטווחת. “אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות, ופה הדיון הזה יביא את הנושא של ההתראה. אנחנו רוצים להתריע, ויפה שעה אחת קודם להתריע על הבעיה הזאת”.
