דרמה לילית התרחשה בלילה האחרון, שעה שספר תורה נגנב מישיבת ‘דרכי נועם’ בשכונת חליסה, והוצע למכירה מיד לאחר מכן.
הסיפור כולו מתחיל מעט לאחר השעה אחת בלילה, כאשר אל מתחם הישיבה נכנסו שני גנבים ערבים, שהחלו לעבור בין החדרים ולחפש מה ביכולתם לגנוב. תחילה הם הגיעו אל פח שמן זית שאותו גנבו, ולאחר מכן נכנסו לאולם הבית מדרש והחלו להסתובב.
בשלב מסויים הם נתקלו במפתח שהיה מוסתר, וששייך לארון קודש. הגנבים ניסו לפתוח והצליחו, ומיד הוציאו וגנבו את ספר התורה.
השניים החליטו למכור את הספר באופן מיידי, אולם בשל שעת הלילה המאוחרת הם לא ידעו לאן לפנות, ועל כן החליטו לגשת ל’שוק הסיטונאי’ שבשעות הלילה הוא פעיל. כשהגיעו לשם הם החלו להציע את הספר שברשותם, אולם אחד הסוחרים שהבין כי מדובר בספר שנגנב, החזיק באחד מהם בחוזקה ונטל מידיו את הספר, אותו הכניס אל משרדי השוק וקרא למשגיח יצחק שיינברגר, ושאל אם הוא יוכל לאתר ממי נגנב הספר.
שיינברגר שהבחין בכיתוב שעל מעיל הספר, הבין כי מדובר בספר תורה ששייך למשפחת אטלס, שכן זהו היה הספר שנכתב לעילוי נשמת מנחם שמעון ז”ל, בנו של הדיין הגר”א אטלס זצ”ל, שנפטר בהיותו בחור כתוצאה ממחלה קשה בשנת תשמ”ז.
משכך ולמרות שעת הלילה המאוחרת, התקשר אל הרב שלמה אטלס, אולם הוא לא הצליח להשיגו. בהמשך התקשר למנהל הישיבה חיים פרנקל, אולם גם אותו לא הצליח להשיג בשעה המאוחרת, מה שהביא אותו להתקשר אל הרבנית אטלס, ולספר לה כי הספר נגנב אך גם נמצא בידיים טובות. עם שחר וסיום הפעילות בשוק, שיינברגר יצא כשבידיו הספר, והחזיר אותו אל הישיבה, ובכך הסתיימה הדרמה.
בשיחה עם חיים פרנקל, הוא מספר כי המפתח של הארון קודש לא היה במקום גלוי, אולם אותם גנבים הסתובבו וחיפשו מה לגנוב, וכך גם הבחינו במפתח והסיקו כי זה קשור לארון. ב”ה שהסיפור הזה נגמר בצורה טובה והספר הוחזר לישיבה. לצערי זו לא פעם ראשונה שאנחנו חווינו גניבה ובשל הניסיון מהפעם הקודמת שהגשתי תלונה למשטרה ולא נעשה דבר, אז לא הגשנו תלונה היום.
