מירושלים הגיעה הידיעה המעציבה עם צאת השבת על פטירתו של הרה”ח אברהם מרקוביץ ז”ל, מבכירי קהילת חסידות גור בחיפה, ומהוותיקים בקהילה החרדית בעיר.
הרב מרקוביץ ז”ל שחי במשך עשרות שנים בחיפה, היה מוכר כאיש חסד. הוא היה מחברי הנהלת גמ”ח בית ישראל, ממקימי ‘מפעל חסד בחיפה’, וגם כמי שהקים את צרכניית ‘פיינגלאט’ שנתנה מענה לצרכנים החרדים.
במשך תקופה ארוכה היה חולה כליות ונאלץ לעבור טיפולי דיאליזה קשים אך למרות הכל המשיך במעשי החסד שלו והקרין אור לסובביו. לפני מספר חודשים עבר להתגורר בסמיכות לילדיו בירושלים, ולשהות בצילו של כ”ק האדמו”ר מגור שליט”א, והיום (שבת) בצהרים, הוא השיב את נשמתו לבורא כשהוא בן 78.
הלוויתו נערכת בשעה זו בירושלים, כשהיא החלה בבית ההלוויות שמגר, ומשם לבית המדרש של גור והוא ייטמן בהר המונחות בירושלים.
הערב ספד לו ידידו יהושע שוירץ שסיפר לאתר 970: “ר’ אברהם היה איש של חסד. “אדם שכל כולו חסד 24 שעות שבעה ימים בשבוע. זה לא היה משנה איך הוא הרגיש באותו רגע, הוא תמיד ידע לתת. הוא היה פעיל מאוד בתחום ‘ביקור חולים’ וככזה דאג לחולים רבים ולבני משפחותיהם.
גם בשולחן השבת שלו תמיד היה ניכר מעשי החסד, כשבכל שבת היו לפחות מניין של אורחים שלא קשורים לו ולבני משפחתו. אני זוכר ש-ר’ אברהם היה תמיד חקוק אצלו נושא השבת, ומכיוון שנהג שלא לטלטל, אז היה דואג בערבי שבת להביא את היין והמזונות כדי שיוכל לקדם לאחר התפילה”. ר’ אברהם היה מתפלל קבוע בנץ, וכבר בארבע לפנות בוקר ניתן היה לראות אותו יושב בבית הכנס ולומד. לא היה מצב של דקה לבטלה אצלו”.
במעשי החסד הרבים שלו נתקלו לא מעט מתושבי חיפה, שלרבים מהם עזר. “עשרות אנשים בחיפה נעזרו בו בהלוואות שאף אחד לא ידע. הוא חתם לאנשים ערבויות על בתים, בה בשעה שלעצמו לא הייתה לו דירה. הוא אף לפעם לא התלונן על כך, אלא דאג להמשיך לעשות עוד מעשה טוב, עוד מעשה של חסד”.
“אני זוכר שראיתי בעצמי באחת השנים שהי לו את חנות פיינגלאט, שהוא מכר את החמץ ולאחר פסח גילה שיש פריזר מלא בשניצל סויה שחשב שמכר, אך בפועל לא זכר אם אמר לרב שיש גם את אותו מקפיא. למרות שעל פי דין בהפסד מרובה לא צריך לזרוק, אבל ר’ אברהם ז”ל לא חשב פעמיים. עם יראת השמים שהייתה הוא החליט לוותר ולזרוק את הכל, על אף שמדובר בהפסד מרובה”.
