כשמשפחת לינשה באה להודות על הנס, העזרה והפייעס

זה קרה לפני כחודשיים, שעה שאלי לינשה בן ה-6, תושב שכונת הדר יצא עם משפחתו אל גן השעשועים שמעל לשכונת רמת ויז’ניץ. אלי לקח עימו את הבימבה ויחד עם משפחתו הגיע אל הגן.

במשך מספר דקות שיחקו הילדים, כשלפתע אלי שנסע על הבימבה נתקע בעמוד שהיה במקום ונחבל בראשו. בשלב הזה, הוריו, ששמו לב שהילד לא מרגיש טוב והחל להקיא, לא נרתעו, וקיבלו החלטה ופינו אותו לבית החולים “בני ציון” הסמוך למקום מגוריהם. בחלוף הזמן, מצבו של אלי הקטן לא השתפר, הכרתו החלה להתערפל ובבדיקת ה-CT שערך הצוות הרפואי, נמצא כי הוא סובל מדימום מוחי וחשד לאי תפקוד בגזע המוח, ובשלב זה אלי כבר היה מחוסר הכרה, מורדם ומונשם. הצוות הרפואי קיבל החלטה והורה על פינויו המהיר לביה”ח רמב”ם.

לאחר בדיקה וסקירה רפואית, הוברר כי אין מנוס מניתוח, ואל ההורים המודאגים יצא ד”ר עידו פלדור, סגן מנהל מחלקת נוירוכירורגיה, ששטח בפני ההורים את ההשלכות הכרוכות בביצוע ניתוח באזור הראש. ההורים שהבינו את המצב מסכן החיים בו נמצא בנם הצעיר, קיבלו את ההחלטה ואלי הוכנס לחדר ניתוח.

אחד הדברים המדהימים שהתרחשו תוך כדי ניתוח, היו הזכרונות של ד”ר פלדור, שצפו תוך כדי ניתוח. ד”ר פלדור שראה לנגד עיניו את הילד החרדי עם הפאות, נזכר בילדותו, עת גדל בירושלים. כעת כשהוא בא לבצע את הניתוח הוא הבין כי אין מנוס מלגלח את אחת הפאות, אולם מכיוון שידע מה המשמעות הרגשית, הוא החליט לקבל החלטה להשאיר חלק מהפאה. בנוסף החליט כי את הניתוח יבצע לרקע צלילי מוזיקה חסידית שהכיר, על מנת לאפשר לאלי הקטן לשהות בסביבה נעימה תוך כדי ניתוח, על אף ההרדמה המלאה שבה היה.

במסגרת הניתוח שארך מספר שעות, העורק שדימם והעמיד את אלי בסכנה אותר ונוקז בהצלחה. בתום הניתוח יצא ד”ר פלדור אל ההורים ועדכן אותם על ההליך הניתוחי והתנצל על כך שהוא נאלץ לגלח חלק מהפאה. בשלב זה ההורים המתוחים הודו לד”ר פלדור על הרגישות שנקט כלפי בנם ושמחו שהניתוח הסתיים.

בסריקת ה-CT הנוספת שבוצעה לתוך הלילה בתום הניתוח, נמצא שאלי עבר את הניתוח המורכב בהצלחה והוא הועבר לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים. בשעות הבוקר, בזמן שהצוות של היחידה לטיפול נמרץ החל בהליך ההתעוררות, הילד החל להגיב ולתקשר עם הוריו. מצבו הוטב, וכשישה ימים מהניתוח חזר לביתו. כיום, כחודש ימים לאחר הניתוח, אלי חזר לשחק בביטחה עם הרבה שמחת חיים, כשהוא מסב להוריו הרבה נחת.

אתמול הגיעו ההורים ואלי אל המרכז הרפואי רמב”ם לפגוש בד”ר פלדור, הם הגישו לו שי קטן ולצד זאת גם חמשיר שכתבו.

“אנחנו יושבים בבית ונהנים,
נהנים רק מלהסתכל,
בנינו חי ונושם,
רץ, קופץ, מדבר וזוכר,
כותב, מצייר ורושם,
זה דבר כל-כך פשוט,
ולנו זה בכלל לא ברור;

זה קרה בסתם יום של חול,
בנינו נתקע עם בימבה בעמוד,
בבית החולים הבינו מיד,
יש כאן דימום מוחי נרחב;

אז ניגש אלינו הרופא,
ד”ר פלדור לא דיבר הרבה,
נעשה את הטוב ביותר;

מדובר בילד חרדי עם פאות,
נשמור על אווירה המותאמת לו,
נשים לו שירים שמכיר,
וקצת מהפאה נשאיר;

זה חשוב לו כשיבריא,
יוכל לחזור בלי להתבייש,
שפאה אחת לו, יש;

ואנחנו בכי ותחנונים
ליושב במרומים,
שישמור על ילדינו
ותהיו שליחים טובים,
שיהיו בשורות טובות
ואנחנו נבוא לכם להודות;

כולנו ציפייה כיצד התעורר,
כל תזוזה, כל חיוך מרגש ביותר,
ד”ר פלדור מגיע לביקורת,
בגובה העיניים מדבר עם הבן,
כואב לך משהו? אתה רוצה משהו?
זה הזמן לארטיקים וכל הממתקים שתרצה;

תודה לכל צוות רמב”ם המסורים,
שהייתם שליחים טובים ממרומים,
הצלתם לבנינו את החיים,

תודה להרב סבו היקר שליווה הכווין ותמך,
ולד”ר פלדור המדהים תודה מיוחדת,
שחוץ מרופא ועם כל הידע,
בגובה העיניים מדבר ומרגיע.

תודה שהצלתם חיים.”