סאגת גור כרמיה הגיעה שוב הבוקר (חמישי) לבית המשפט, לאחר בקשה של ראובן כץ וישראל קופל, לקבל מבית המשפט צו למניעת הטרדה מאיימת, כשאליהם גם צירפו את עמותת בית הכנסת ‘כרמיה’.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט ביקשו לאסור על קבוצה של אחד עשר אנשים הנמנים על קהילת ‘פני מנחם’, להטריד, לאיים, לבלוש וליצור קשר בעל פה או בכתב.
בבקשתם הם מגוללים את הפרישה מחסידות גור, ולטענתם קבוצה זו שמה לה למטרה לתקוף את חסידי גור. בהמשך מגדירים אותם כארגון פשיעה וכך נכתב: “עסקינן לכאורה בארגון פשיעה אשר פועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק מאבק בארגוני פשיעה”. בהמשך נכתב נגד אחיינו של ראש הישיבה שהוא לכאורה עומד בראש ארגון פשיעה, מנהל, מארגן, מכוון פעילות הטרדות נגד חסידי גור בכלל ונגד בית הכנסת בפרט ומפקח על כך”. “מקרה קיצוני זה מחייב פעולת חקירה ומיצוי עם העבריינים לכאורה, המנהלים ומשתמשים בארגון פשע ופוגעים בשלום הציבור, בניהול העמותה וברכושה.
עוד נכתב בכתב הבקשה כי לפני כשבועיים הגיעה אותה קבוצה והחלה לפגוע בבית הכנסת, לתקוף מתפלים ולהטרידם ולפגוע ברכוש העמותה. עוד נכתב: “בערב שבת ‘נחמו’ הגעה קבוצת פורשים במטרה להפחיד ולפגוע, כשזו הייתה שבת ‘בין הזמנים’ הראשונה ובית הכנסת היה מלא מקצה לקצה, ולשם כך בחרו לפעול דווקא במועד זה כדי להרתיע את כלל המתפללים. בניסיון למנוע את פעולות התוקפים ניסה אחד המתפללים למנוע את כניסת התוקפים אולם אלו נהגו בו באלימות קשה ואיימו עליו ואף חטפו משקפיו. זו הייתה יריית הפתיחה של התקיפות וניסיון ההשתלטות על בית הכנסת.
בהמשך נכתב כי באחד הימים פרצו את מנעול בית הכנסת, פרצו לחדר בו מכשיר ההקלטה של מצלמות האבטחה, ובאירועים אחרים תקפו והפריעו למתפללים תוך איומים שונים.
בכתב הבקשה שמגולל על פני תשעה עמודים נכתב גם כי משה שפרן ועקיבא גרינצייג התחזו לרב וגבאי בית הכנסת, הזמינו ניידת משטרה, והכל מתוך כוונה להונות את השוטרים. “מר שפרן ומר גרינצייג הציגו מסמכים מזוייפים ובכל קיבלו במרמה את השליטה בבית הכנסת באותו ערב”.
עוד נכתב כי “לפני שבוע פרצו את ארון הקודש, וביום שני האחרון התגלה למתפללי בית הכנסת כי ארון הקודש וספרי תורה פרטיים ננעל על ידם. כאשר פנו לשוטר שנכח במקום והציגו מסמכי עמותה, מר שפרן התחזה פעם נוספת לבעלי המקרקעים והשוטר בשל כך לא הגן על רכוש העמותה”.
בסיום כתב הבקשה נכתב: “מקרה קיצוני זה מחייב פעולת חקירה ומיצוי הדין עם העבריינים לכאורה, המנהלים ומשתמשים בארגון פשע ופוגעים בשלום הציבור, בניהול העמותה וברכושה”.
בעקבות כתב בקשה זה נערך בצהרים דיון בבית משפט השלום בחיפה, בו טענו חלק מקהילת פני מנחם, שכלל לא קיבלו זימון לדיון, אך שמעו עליו ולכן הגיעו למעט אחד.
כבר בתחילת הדיון הבהירה השופטת לכץ וקופל כי בירור המחלוקות שבין הצדדים לא יכול להעשות במסגרת של ‘הליך של הטרדה מאיימת’. מיד לאחר מכן העירה השופטת גם לבא כוחם של המבקשים, שלא להתבטא באולם בית המשפט בצורה קיצונית. עקיבא גרינצייג, שנכח בדיון אמר לשופטת כי מעולם הם לא נקטו באלימות ואף מוכנים להתחייב על כך שלא ינקטו באלימות כלשהי בבית הכנסת, ואליו הצטרפו כל יתר חברי הקהילה שנכחו באולם.
על כך ביקש בוא כוחם של המבקשים, שיבהירו כי גם לא אלימות מילולית, מה שהביא את הנוכחים להסכים ולומר כי לא ינקטו גם אלימות מילולית, אולם אלו ציינו כי אלימות ננקטה כלפיהם. בשלב זה ביקש עורך דינם של המבקשים שיפתחו את ארון הקודש בשבת, מה שהביא את השופטת להבהיר כי זהו לא המקום לכך. “בית המשפט מבהיר שלא תינתנה במסגרת הליך זה הוראות אופרטיביות הנוגעות לאופן התנהלות בבית הכנסת לרבות לעניין פתיחת ארון הקודש בשבת”.
עו”ד אלבוים שייצג חלק מקהילת ‘פני מנחם’ הציע להם להצטרף להתפלל בזמנים הקבועים שיש לבית הכנסת ומי שיוציא את ספר התורה יהיה לפי הגרלה. לקראת סיום הדיון אף ביקש מבית המשפט למחוק את שמה של העמותה מהבקשה למתן צו. בסיום הוחלט בין הצדדים לתת צו למניעת הטרדה הדדי בין המבקשים למשיבים, ועו”ד שייצג את חסידי גור ביקש כי יינתן צו גם נגד המאבטח שהציבו קהילת ‘פני מנחם’.
בהחלטתה כתבה השופטת כי היא נותנת צו למניעת הטרדה מאיימת הדדי האוסר על הצדדים להטריד אחד את השני בכל דרך ובכל מקום לרבות בביתם ובמקום עבודתם. אוסרת לאיים אחד על השני בכל דרך בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים, והוא יהיה תקף למשך חצי שנה. בנוסף קבעה השופטת כי היא לא מוצאת לתת החלטה שנוגעת לעמותת בית הכנסת כפי שהוגדרה בכותרת הבקשה, כך גם לא נתנה צו נגד המאבטח. את הדיון סיכמה השופטת בפיסקה הבאה: “טוב יעשו הצדדים באם יפעלו בדרכים מקובלות, בדרכי נועם ויגיעו להסכמות ברוח טובה וללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים נוספים”.
